פורסם ע”י סוזי גלר בזמנים בריאים, ידיעות אחרונות על השמנת ילדים
בשנים האחרונות, תופעת השמנת ילדים הפכה למגפה. בימנו, ישנם פי שניים יותר ילדים שמנים מאשר לפני שלושה עשורים כשבקרב בני נוער עומדת כיום בעיית עודף המשקל על פי ארבעה יותר לעומת 30 שנה אחורה.
ככלל, כיום יותר משליש מהילדים ובני הנוער סובלים מעודף משקל או השמנה.
משקל עודף מוגדר כעודף משקל יחסית לגובה מסוים. העודף משקל יכול להיות משומן, שריר,עצם, מים או שילוב של הרקמות הללו. ומהי ההגדרה של השמנה? השמנה מוגדרת כעודף שומן בגוף. לדוגמא: ילד בן 10 אשר בדיקה של הרכב גופו מראה שאחוז השומן עומד על 30 % אזי שהוא נמצא מחוץ לנורמה התקינה (בין 12-25 % שומן) דבר המעיד על עודף שומן.
למה הילדים שלנו שמנים יותר?
יש מגוון רחב של סיבות ביניהן : סביבתיות, חברתיות, גנטיות ונפשיות.
סיבות סביבתיות וחברתיות להשמנת ילדים:
מאזן קלורי חיובי מעיד על כך שהילדים צורכים יותר קלוריות מאשר ההוצאה הקלורית שלהם.
ולמה צורכים יותר קלוריות?
כי היום בחברה של שפע, יש זמינות של יותר חטיפים וממתקים ובתמורה לכמה שקלים בודדים אפשר להצטייד “בפצצה קלורית” בקלות;
כי יש יותר אוכל תעשייתי עשיר בסוכרים, שומנים ומלחים הגורמים להשמנה המהווה חלק מרכזי בארוחות הילדים;
כי גודל המנות גדל ולא תמיד מתאים לצריכה של הילד;
כי לא תמיד ההורים נמצאים ליד הילדים בעיקר בזמן הארוחות, ואין בקרה מספקת מה הילדים באמת אוכלים;
כי לא תמיד יש אוכל בריא בארוחות ולפעמים הילדים מקבלים בצהרונים אוכל תעשייתי כמו נקניקיות או שניצלים ובערב, בביתם, הארוחה עלולה להיות על בסיס אוכל מהיר;
כי בימינו, בעת בילוי, לאכול הוא דבר מקובל ביותר גם בקרב ילדים כשבעת יציאתם לסיבוב עם חברים, להגיע למנת פלאפל או למשולש פיצה הינו דבר ברור מאליו, וכשהבילוי הוא משפחתי אז גם המסעדה או בית הקפה הם חלק בלתי נפרד ממנו וכך התדירות של מאכלי הבילויים הופכת להרבה יותר גבוהה;
כי פרסומות בנושא אוכל מגרות את הילדים הרוצים לטעום את המוצרים החדשים;
כי לצפות בתוכניות בתחום הבישול ייתכן ויגרמו לילדים לרצות לאכול יותר;
כעת, למה שורפים פחות קלוריות?
בגדול, כי הילדים שלנו זזים הרבה פחות: ממעטים בפעילות גופנית ספונטנית (כמו הליכה לבית הספר, הליכה לחברים, משחקי כדור, עליה במדרגות, וכו’) וגם פחות ילדים משתתפים בחוגי ספורט. כאשר אני מעבירה סדנאות בריאות לילדים ובני נוער, שואלת אותם מי היה בחוג ספורט כלשהו בהיותם בכיתה א’, והתשובה הרווחת הינה שהרוב אכן נטלו חלק באיזה חוג ספורט אך כשאותה השאלה נשאלת בהיותם בני 12 אזי שתשובתם היא שהרוב אינם פעילים יותר בחוגי ספורט.
רוב הילדים בארץ מבלים שעות רבות מול מסכים (טלויזיה, מחשב, אייפד, טלפונים ניידים, וכו’) הגורם לגוף להיות במצב של מנוחה במקום להיות בפעילות; זו התרבות המכונה “יושבנית” הפוקדת את ילדנו.
סיבות גנטיות להשמנת ילדים:
ילדים להורים שמנים הינם בעלי סיכויים גבוהים יותר שגם הם יהיו שמנים וכנראה שהסיבה העיקרי הם הרגלי הבית. בכל זאת תמיד מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית, רופא משפחה או אנדוקרינולוג ילדים לפי הצורך על מנת לשלול בעיה רפואית הגורמת להשמנה ולעקוב אחרי גדילה תקינה.
היום יודעים שבקרת תחושת שובע ורעב יכולה להיות שונה מילד לילד כמו גם בקרת הפיכת האוכל הנצרך לשומן או לחילופין לניצול אנרגטי. מקורו של השוני הזה עשוי להיות כתוצאה גנטית, כתוצאה מהמערכת האנדוקרינית האחראית להפרשת ההורמונים וגם כתוצאה מחיידקי המעי.
סיבות נפשיות להשמנה:
קיים מושג הנקרא “אכילה רגשית” הטוען שילדים עלולים לאכול כי משעמם להם, כי בבית הספר חוו חוויה חברתית לא נעימה, כי מרגישים דחויים, כי מרגישים דיכאון, ועוד.
קודם כל כדי לעזור לילדים, חייבים שיתוף פעולה מלא של ההורים בתהליך. זה נראה הדבר הכי טבעי שכל הורה שרואה את ילדו משמין מיום ליום, ילד שלא שולט על עצמו, ירצה לעזור לו לרדת במשקל; אבל לרוב קורה שהתופעה הזו מלחיצה את ההורים והמתח סביב נושא האוכל והמשקל רק עולה; ואז הילד מרגיש מתוסכל כשהוא מתחיל להבין שמתייחסים אליו כשמן; בנוסף, הילד חש שדורשים ממנו דברים שלא בטוח שהוא מסוגל לעמוד בהם, וכך המרחק מהכישלון הוא קטן ביותר הן בקשר שלו עם הוריו והן בהצלחת תהליך הירידה במשקל וכתוצאה מתחושות אלו הפגיעה בביטחונו של הילד היא בלתי נמנעת .
איך מטפלים בילדים עם בעית השמנה?
בכל שלב של התפתחות הילד, צריכים לקבוע מטרות ברות השגה על מנת להיות במעגל של הצלחות קטנות המעודדות שיתוף פעולה ואווירה טובה בבית. להלן מגוון של המלצות בנושא:
טיפים להורים
- לקחת אחריות בהובלת תהליך של שינוי ארוך טווח בליווי אנשי מקצוע ולהבין שיש לנו לא מעט עבודה על הכתפיים; כהורים חייבים לזכור שהילדים שלנו לא יכולים לבחור באיזה בית לחיות, מה יהיה במקרר ומה התפריט השבועי שלו, במיוחד הילדים הקטנים יותר ועל כן מחובתנו לקבל הדרכה על מנת להוביל תהליך של שינוי ארוך טווח, תהליך חיובי לבריאות הגוף והנפש של הילד ושל שאר בני המשפחה.
- להסתכל על הילדים בעיניים ולא על משקלם, לא לצפות לראות שינוי במשקל, ולא לדבר איתם על משקלם.
- לשבח ולעודד את הילד בעקבות מעשה טוב וחיובי בתהליך.
- להעניק לו הזדמנויות ממשיות לביצוע משימות בהן הוא עשוי להצליח וכך לחזק ולשפר את הביטחון העצמי.
- לא לקטלג אותו כילד שמן; לנסות ולמצוא דברים טובים הקיימים בו ולהגדיש אותם כל הזמן.
- להוציא מהבית שתייה מתוקה – השתייה המתוקה הוא המקור העיקרי של קלוריות ריקות אצל הילדים בארץ – היום יש פתרונות של “בר מים” המעודדים שתיית מים בקלות ובנוחות; להרגיל אותם שבימים רגילים שותים רק מים ולקבוע סוג וכמות של משקאות לארוחות שבת או ארוחות חגיגיות אחרות.
- ללמוד לקרוא תוויות מזון , או במילים אחרות: “קנייה חכמה בסופר”:רוב צריכת הסוכר והמלח של הילדים מקורה במוצרים מעובדים שאנו קונים בסופרמרקטים; הרבה פעמים הורים קונים מוצר כי חושבים שהוא בריא, כמו דגני בוקר מעושרים בויטמינים כשבעצם דגנים אלה מכילים כמות מזיקה מאוד של סוכר; אגב, אפילו אם הדגן עשוי מחיטה מלאה עדיין הוא מלא בסוכר! דוגמא נוספת יכולה להיות גבינה מסוימת עם כמות אדירה של מלח; ככלל, בדיקה של תווית המזון הכרחית בכדי לבחור איזה מוצרים אנו רוצים אצלנו בבית; אין די בלבדוק מחיר ופג תוקף ;
- זיכרו: מומלץ לקנות מוצרים ללא סוכר, ללא שומן טרנס ועם כמה שפחות מלח.
- הבנה במשמעות הרכיבים שבמזונות שאנו קונים: הערך הקלורי לא קובע עם המוצר הוא טוב או לא טוב עבור ילדינו; ישנם מספר רכיבים כמו חומרי טעם וריח או אפילו ממתיק מלאכותי שאינו רצוי שהם יצרכו אותם.
- לעודד אכילת מאכלים בריאים כמו פירות, ירקות וקטניות בצורה מושכת לעין של הילד. כשהוא לא רגיל לאכול פירות ייתכן שאם תכינו לו שייק פירות או שיפודי פירות אזי שבדרך זו הוא יסכים לאכול.
- כאשר רוצים שהילד יתחיל לאכול מאכל חדש אליו הוא לא רגיל, לדוגמא: קינואה, אז במקום לתת לו מנה של קינואה כדאי להוסיף מעט קינואה למאכל אחר אהוב על הילד כגון קציצות בשר וכך “דרך הגב” להרגיל אותו למאכל החדש.
- הדרגתיות שבהפחתת מאכל לא רצוי: הילד אוכל הכול עם קטשופ? אז לקנות קטשופ מופחת סוכר. הילד מוסיף לכל דבר מיונז? אז להתחיל לקנות מיונז דל שומן. הילד מוסיף שתי כפיות סוכר לאבקת השוקו אז להפחית בשלב ראשון לכפית וחצי.
- “האויבים שלנו… שיהיו כמה שיותר רחוקים מהבית” : אז למה שיהיו ממתקים וחטיפים בכל פינה בבית? במקום שתהיה זמינות בממתקים ובחטיפים אפשר להגיע להסדר על איזה וכמה ממתקים וחטיפים אוכלים (אם בכלל) במהלך שבוע ואיכן יהיו מאוחסנים.
- מה עושים עם בכל זאת יש בבית חטיפים וממתקים? עדיף לקנות את החטיפים הכי קטנים של 15 גרם כדי שכל מנה תהיה קטנה ככל האפשר או ממתקים עד 100 קלוריות; במידה וקונים אריזות משפחתיות, אני מדריכה את ההורים איך לעשות חישוב על מנת לחלק בשקית סנדוויץ’ את החטיף למנות של כ-100 קלוריות, וכך להגביל את הצריכה לשקית אחת ביום.
- מה הילד רואה כאשר פותח את המקרר? עוגה או פירות? הנגישות של המאכלים יכולים לקבוע מה הילד בסופו של דבר ייקח: אם יש בשולחן עוגיות, סביר להניח שהילד ייקח עוגיות, ואם יש על שולחן פירות חתוכים, סביר להניח שהילד ייקח את הפירות.
- הילד יושב מול המסכים זמן ממושך? אם אתם יכולים לצאת איתם לגינות או למקומות פתוחים ולהפעיל אותם זה דבר נפלא; במידה ולא, ואין משפחה שיכולה לסייע בדבר, שווה להזמין בייבי סיטר לשעה קבועה על מנת שהיא תוציא ותפעיל את הילדים. אגב מכשירים ניידים: קיימות אפליקציות כגון מד צעדים או תזכורות ובקרה בנושא שתיית מים עליהן אני מאוד ממליצה; ואם על קביעת גבולות לילדים מדברים, הרי שקיימת אפליקציה שבשליטת ההורה בה הוא יכול לקבוע כמה זמן אינטרנט או וואטס-אפ יוכל הילד לעשות שימוש כשבסיום הזמן שנקבע לאותה יממה או לאותו שבוע\חודש, הטלפון יחדל מלפעול!
- ילדים אוהבים צעצועים! קנו להם חבל קפיצה, גומי, טרמפולינה, אופניים, סקייטבורד, קורקינט, שולחן פינג פונג, שק איגרוף, צלחת מעופפת וכל משחק שיכול לעודד פעילות גופנית.
- רישמו את הילד לחוג ספורט שאהוב עליו ועודדו אותו להגיע בקביעות. לבדוק טוב שהרמה מתאימה לילד על מנת שלא יהיה עוד תסכול. אני ממליצה על ראייה לטווח ארוך בנושא ועל כן ענפי כדור כמו כדורגל\סל או טניס כמו גם שחייה עשויים להיות מתאימים מאוד מאחר ומדובר בענפי ספורט שמאפשרים להמשיך איתם גם בגיל ההתבגרות וגם כבוגרים .
- להשתדל כמה שיותר לקיים ארוחות משפחתיות, באווירה טובה ובשעות נורמטיביות. אני ממליצה שבשולחן יהיה שפע של ירקות (חתוכים, סלטים,אפויים, מבושלים, וכו’) ושמנת החלבון והתוספת הפחממתית תחולק בצלחת מבלי שכול אחד ייקח מהתבנית המרכזית פעם אחר פעם וכך הכמויות יגדלו לאין שיעור.
- להכין אוכל ביתי כמה שיותר ולהימנע מלקנות אוכל מתועש ומהונדס. ישנם כיום פיתרונות של ארוחות בריאות, טעימות וקלות להכנה.
- ואם כבר עושים כל כך הרבה שינויים בבית, בדקתם מה הילד שלכם מקבל בצהרון? זכותכם לבקש לבדוק שהתפריט עומד בתקן של משרד הבריאות.
- להוריד את התדירות של יציאות משפחתיות למסעדות ובתי קפה, ובמקום זאת לצאת עם הילדים לטיולים בטבע או ללכת איתם במסלולים. אני ממליצה לפתח תוכנית של “אימון משפחתי”, ז”א שבמקום שהמשפחה יוצאת לטיול בעל אופי של “הכנסת קלוריות”, המשפחה תצא לבילוי של “הוצאה קלוריות” דוגמת מאמן כושר שמפעיל את כל בני המשפחה, כשמלבד הפעילות הגורמת להוצאה קלורית נכבדת, פעילות זו עשויה גם להעצים ולחזק את הקשר המשפחתי.
לסיום: חשוב להאמין בצדקת דרככם; היו סבלניים, מצאו אנשי מקצוע טובים שיכולים להדריך ולתמוך בתהליך, והכי חשוב: תרעיפו חום ואהבה, תמיכה, וחיזוקים חיוביים על הילד המתוק לשכם.
